#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה א:<br> <br>א. מה הטעמים לגזרת קטניות בפסח .<br>ב. סכם אופני הקולות שנאמרו בדין זה . <br>ג. העושה עיסה מן החטים ומן האורז באיזה אופן יוצא בה יד""ח בפסח . שתי שיטות .<br>ד. העושה עיסה מן החטים ומן שאר קטניות באיזה אופן יוצא בה יד""ח בפסח . שתי שיטות ."	"תשובה א.א.<br>טעם א: שלפעמים מעורב תבואה עם קטניות וא""א לברור יפה ואתי לידי חימוץ.<br>טעם ב: שיש קטניות שרגילים לטוחנם ולעשות מהן פת ואיכא עמי הארץ שלא יבחינו בין קמח שלהם לקמח דגן ויבואו להקל לבשל גם קמח דגן .<br>טעם ג: שבשנים של בצורת וכד' צומחות חיטים משונות במראה שלהם ודומות לזרעונים ולכך גזרו על כל הזרעונים .<br>ב. <br>הקולות : א. אינו אוסר בתערובת ובלבד שיהא רוב בהיתר . והגרגרים שהם בעין יזרוק . ב. לא נהגו איסור אלא באכילה ולא בהנאה . ולכן מותר להשתמש בשמנים שלהם ואין צריך לדקדק לתלותן רחוק מהשלחן דאף אם ינטף מהם אינן אוסרים דע""ז לא נהגו איסור . ג. אם אין לו מה יאכל או לחולה שאב""ס מותר . ויברור היטב . ולכתחלה יחלוט ברותחין .<br>ג.<br>חיטים ואורז . דעת שו""ע אם יש טעם דגן בתערובת האורז נגרר ויוצא בזה יד""ח בפסח אפילו מכזית מהתערובת . וי""א דבעי בתערובת כזית דגן בכדי אכילת פרס .<br>ד.<br>חיטים וקטניות . דעה אחת . סגי בכזית בכא""פ . וי""א דבעי רוב דגן בתערובת . <br>ויש להחמיר בשל תורה . ובשעת הדחק אפשר לסמוך על המקילין .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנג --- תנו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ב:א. האם מותר ללוש מצות מקמח הבא ממקום שרגילים ללתות החטים לפני הטחינה.<br>ב. מה הדין בימינו באופן הנ""ל . פרט לענין אכילה ולענין שהיה .<br>ג. מה הדין בדיעבד שלש מצות מחטים שלתתו אותם לפני טחינה . האם יש חילוק בין חטים לשעורים . <br>ד. האם הקולא של השו""ע לקחת קמח מן השוק בשה""ד למצת מצוה הוא מוסכם לכו""ע ."	"תשובה ב.א.<br>בשעת הדחק מותר ללוש מצות מקמח שבא ממקום שלותתים . הטעם דבשעת הדחק מסתמא אפשר לתלות שלא שורין אותם עד שיחמיץ אלא הדחה וטחינה מיד .וגם שמא חיטים אלו לא לתתו .<br>ב. <br>בימינו שהמנהג לכבס החטים ולהשהותן במים אסור ליקח אפילו בשה""ד. ואפילו לשאר ימי החג אסורים . ואפילו להשהותן בבית אסור משום ב""י וב""י להרבה פוסקים . עבר והשהה אותם בביתו יש אוסרים וא""ר בשם זקנו מתיר למוכרם אחר הפסח לגוי דאינו אלא ספק חמץ. <br>ג. <br>חיטים ושעורים שידוע שלתתו אותם , אחר תקנת הגאונים שאסרו משום שאין בקיאים בלתיתה, אפילו בדיעבד אסורים בהנאה בפסח . להשהותן לאחר הפסח , חיטים מותר אם שרה מעט וטחן מיד . שעורים דרכיכי אפשר דאסור להשהותם . ומ""מ אם השהה אותם אין לאסור המכירה לגוי אחר הפסח דאינו אלא ספק חמץ.<br>ד.<br>הריטב""א הביא דעת רבותיו המחמירים מאד בלקיחת חיטים מטחינת גוים לכל ימי הפסח , דבטחינת ריחיים של מים מצוי נפילת מים בקמח . והגאונים ס""ל דלא מחזקינן ריעותא בשה""ד . והריטב""א הסכים להקל למצות מצוה דהוא רק חשש משהו חמץ מדרבנן ובמקום מצוה לא העמידו דבריהם כיון שהוא רק ספק איסור.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנג --- תנו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	" א.עבר ולש בקמח שנטחן סמוך ללישה בלא לינת לילה לפחות .<br>ב. עבר ולש בקמח משקים שהונחו ע""ג בהמה .<br>ג. עבר ולש בקמח שנטחן במטחנה שלא ניקרו אותה משאריות של תבואה לתותה .<br> <br>תשובה ג ."	"א.<br>עבר ולש בקמח שנטחן סמוך ללישה אין לאסור בדיעבד רק שישמרנו היטת מחימוץ וילושו העיסה בזריזות .<br>ב.<br>עבר ולש בקמח משקים שע""ג בהמה . בדיעבד הכריע המ""ב לקולא דעיקר הדין דזיעת בהמה לא מחמיצה . ואע""ג שיש פוסקים שמדמים למי פירות וא""כ עם מגע המים ממהר להחמיץ יש דס""ל דאחר שהזיעה מתיבשת אין לחוש . ויש שלא חששו כלל להשוות למ""פ . ומ""מ לכתחלה לפני הלישה יש ליטול מהקמח במקום המגע עם הזיעה.<br>ג.<br>בדיעבד שלא ניקרו הריחיים מותר רק שיאפה הכל לפני פסח . וכתב במ""ב דעכ""פ צריך לרקד הקמח מחשש תערובת פירור יבש בתוך הקמח ) דפירור יבש לא מיקרי דבר לח ושייך בזה חוזר וניעור כדלעיל לגבי כביסת שקים ( . ואף דעצה דריקוד הקמח אינה עצה גמורה די""א דלענין פירור לא מהני מ""מ הכא כיון דאינו אלא ספק אין להחמיר . ומ""מ לענין כזית מצה נכון שלא לקחת מזה דנהי דלא מחזקינן רעותא מ""מ שימור גמור לא הוי.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנג --- תנו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ד .א. מה הדין בעיסה הנילושה עם רוב סובין או מורסן שבה ויש בה כזית חיטים בכדי אכ""פ , ומה הדין כשיש רק טעם חיטה .<br>ב. מהו לצאת בעיסת הכלבים . פרט .<br>ג. עבר וחלט קמח ברותחים לאחר תקנת הגאונים מה דין הקמח . האם אוסר תערובתו . האם אפשר להקל לצורך חולה שאין בו סכנה . איזה עצות היתר נאמרו לצורך חולה בבטנו כשאין סכנה ."	"תשובה ד.א.<br>לדעת הפמ""ג כל שיש כזית מהחטים באכ""פ יוצאים בה כדין תערובת חטים וקטניות ומשמע דלא סגי בטעם גרידא . ודעת באה""ל דלא דמי להתם כיון דהמורסן כשהוא מרובה מפסיד הפת . אלא השיעור כל שהדרך לאוכלו בכמות כזו ולא מפסיד טעם הפת כמו שהוכיח מהרשב""א .<br>ב.<br>עיסת הכלבים , לדעת הרמב""ם והיא דעת השו""ע בזמן שעשאה גם לאכילת הרועים יוצאים בה יד""ח שיש לה תורת לחם וגם משומרת לשם מצוה . ובזמן שאין הרועים אוכלים ממנה אין לה תורת לחם ואצ""ל שאינה משומרת לשם מצוה , ואפילו שהפת נקיה . אבל דעת הרמ""א כשיטות שפירשו דלא תלוי במחשבתו אלא תלוי באיכות הפת דכל שעשאה לאכילת כלבים מסתמא יש בה הרבה מורסן שמפסיד הפת ולאו לחם מיקרי. ובזמן שהרועים אוכלים ממנה יש בה מעט מורסן ושם לחם עליה וגם עשאה לשם מצוה . <br>ג.<br>עבר וחלט הקמח אסור באכילה ובהנאה וה""ה דאסור להשהותו דחיישינן שהוא חמץ גמור. אוסר תערובתו במשהו באכילה אבל לא בהנאה וכן מותר להשהות תבשיל זה בביתו. בחולה שאין בו סכנה המ""ב אוסר לחלוט עבורו דלא כמג""א שמסתפק בזה . ומ""ב נתן עצה לחולה שצריך להניח על בטנו שיקנה הקמח לגוי ויחלוט עבורו או שיחלוט במי פירות אפילו ע""י ישראל .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנג --- תנו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ה .א. מהו לצאת במצה גזולה ) הגזלן, אחר שקיבל ממנו ( . בחטים גזולות . במצה שאולה . במצה שמשך ולא שילם . במצה גזולה ביו""ט שני . במרור גזול . עבר ואכל מצה גזולה מה דינו .<br>ב. מה הטעמים לצריכות מים שלנו ממי מעיינות וממי נהרות . מה עדיף מי נהרות או מי בארות . מה הוא זמן שאיבתן . ממתי אפשר ללוש אתם . מקום שמירתן . איזה כלים אין לקחת למים שלנו ומדוע ."	"תשובה ה.א. <br>גזל מצה אינו יוצא . גזל חטים או קמח ועשאו מצה יוצא בה שקנאה בשינוי מעשה . גזל מצה ונתנה לאחר יוצא בה האחר אם היה יאוש בעלים כיון דהוי אצלו שינוי רשות . יוצא במצה שאולה דהא שאלה ע""מ לאוכלה ולא להחזירה בעין א""כ הוי שלו .משך ולא שילם אם נפיק ועייל אזוזי לא קנה המצה וממלא לא יוצא יד""ח. כתב בשאג""א דגם בליל יו""ט שני אינו יוצא במצא גזולה . מרור גזול נחלקו הכנה""ג והפר""ח משום דאיתקש מרור למצה ושאג""א כתב משום מצוה הבאה בעברה להג""ה דס""ל כן אפילו במצוה דרבנן . ולענין ברכה כשאוכל מרור אחר שלא יברך שנית . גם בעבר ואכל מצה גזולה אע""פ שמשמע משו""ע דחוזר ואוכל ומברך שנית מ""מ כתב בבאה""ל דיש לחוש לשיטת הריטב""א שסובר דאכל מצה יצא משום דקנאה בשינוי מעשה ע""י הלעיסה .<br>ב. <br>מים שלנו , טעם א. משום שהמעיינות בימי ניסן חמים הם משום שהחמה הולכת אז סמוך לארץ ומחממת המעיינות . ב. מפני שבלילה החמה מהלכת למטה מהקרקע ומחממת המעיינות ע""כ הוו כחמין ובעו צינון בכלים לפני הלישה . במי נהרות לא שייך הני טעמי מ""מ החמירו בהם להצריך צינון לפי שהכה עליהם חום השמש ביום.ובשבה""ל כתב דאפשר החמה מחממת כל הקרקע עם הנהרות . עדיף לשאוב מן הנהרות ולא מן הבארות שהחמה המהלכת תחת הקרקע והבארות רותחין קצת משא""כ בנהרות אחר שנמשכו ממקום נביעתן מתקררים . זמן השאיבה לדעת שו""ע מבעו""י או בהשמ""ש ולדעת רמ""א סמוך לבהשמ""ש כדי שיעמדו המים במחובר י""ב שעות שהמעיינות ביום צוננים וי""ב שעות באויר בלילה . זמן הלישה אחר שיעבור הלילה . מקום שמירתן בזמן החום במרתף שהוא קר , ובזמן הקור יניחם באויר וביום יכניסם לבית מפני השמש . אין לקחת כלי חרס ישנים דמאיסי ואין זה הידור , בכלי עץ או אבן וכ""ח מצופין אין להקפיד . ואם היה בהם מי פירות טוב שלא לשאוב בהם בלא הגעלה דאם יתערבו מי פירות ממהר להחמיץ. וכלי נחושת יש להזהר לכתחלה משום דמחממת. ודוקא לשאוב בהם דלא מצטננים כ""צ אבל ללוש בתוכם נוהגים היתר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנג --- תנו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	" א. מהו ללוש במי גשמים שלא לנו. ב. במים חמים שנצטננו לגמרי . ג. מים שנעשו פושרין ע""י שפיכתן לתוך דוד התלוי על מקום האש ונצטננו לגמרי. ד. במים שנשאבו מבעו""י הרבה . ה. במים שנשאבו בלילה . ו. במים המכונסים בסיסטרנה . ז. עבר ולש במים שלא לנו . ח. במים חמין . ט. אין לו מים אחרים כי אם מים שלא לנו . י. מ ים שלא לנו האם מועיל ביטול ברוב . מים חמים או פושרין האם מועיל בהם ביטול ברוב ."	"תשובה ו .א.<br>מי גשמים שנקלטו מן האויר אין צריכים לינת לילה שכבר נתקררו באויר בירידתן. והלק""ט מצדד דדוקא אם ירדו בלילה אבל ביום אפשר דמתחממים מהשמש . ומהרדב""ז מבואר דאין השמש מחממת באויר רק בקרקע . ב. בחמים שנצטננו יש אוסרים כיון שהיו פעם חמים . ויש חולקים בזה ומתירים ויש לסמוך עליהם בשהד""ח או בהפסמ""ר. ג. מים פושרים מדוד וכו' אסור ללוש בהם . ד. נשאבו מבעו""י הרבה בדיעבד אין להחמיר , ה. נשאבו בלילה קודם חצות מותרללוש בהם לכתחלה וימתין י""ב שעות . ו. בסיסטרנה אין להקל אלא בשעת הדחק . ז.ח. עבר ולש במים חמין ושלא לנו י""א אסור באכילה ולא בהנאה ויש מתירים ויש שמחלקים בין שוגג למזיד ובשעת הדחק יש לסמוך עליהם . ודעת רמ""א להקל בדיעבד במים שלא לנו אפילו שלא בשעת הדחק . ובהנאה שרי אפילו בחמין . ט .אין לו מים אחרים ללילה א' יש להקל ללוש אתם שלא יתבטל מהמצוה . י. במים שלא לנו מועיל בהם ביטול ברוב דמתקררים , במים חמין מחלוקת האחרונים ולכן אין ללוש בהם לכתחלה ובדיעבד במקום הפסד או שמחת יו""ט יש להקל .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנג --- תנו		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"שאלה ז . א. עבר ולש המצה עם מעט מלח מה הדין לשו""ע ולרמ""א . מהו לצאת במצה שנילושה בתבלינים . סיד שנדבק על המצה אם אוסר .<br>ב. מה הוא שיעור כמות לישת המצות והטעם . מה הדין אם לש בדיעבד יותר משיעור זה . <br>ג. איפה אין ראוי להכניס ידו . מתי טוב לאמר לשם מצת מצוה . <br>ד. האם מותר למדוד הקמח במדה ביו""ט של פסח . האם מותר לשאוב מים שלנו בבהש""מ של יו""ט א' לצורך ליל יו""ט שני . מה הדין אם שכח לשאוב אור לי""ד ."	"תשובה ז .א.<br>מעט מלח בדיעבד לשו""ע אין לאסור ולרמ""א אסור באכילה ולא בהנאה ולטעמיה אזיל דמלח דינו כמי פירות ועם מים ממהר להחמיץ . ולפ""ז דוקא במלח מחפירות אבל במלח ים דינו כמים ואין לאסור בדיעבד. ואם אפה אותה מיד בכ""ג אין לאסור. ומ""ב הכריע דאם היה שוגג יש לסמוך להקל .<br>בתבלינים בדיעבד כשרה ואם יש בה כזית כא""פ יוצא יד""ח וי""א דדינה כמצה עשירה ויש להחמיר . סיד שנילוש ביחד אוסר דמחמם ואם נפל עליו יסלקנו . ואם יבש ונתקשה כאבן אינו אוסר.<br>ב.<br>כמות העיסה לא יותר משיעור חלה שהעסק של אדם אחד אינו מצילה מחימוץ ביותר משיעור זה . בדיעבד שלש ביותר מזה אינו אוסר.ויש פוסקים שהקילו בימינו שיש הרבה עוזרים ותנור גדול אין חשש ונהגו כפוסקים אלו ומ""מ ירא שמים יראה להחמיר כשיטה א' .<br>ג.<br> אין ראוי להכניס ידו בקמח תנ""ו סק""ד. אין להכניס ידו במים ששאבו שהיד מחמם תנ""ה סק""כ . אומרים לשם מצת מצוה בשעת נתינת הקמח למדה רמ""א תנ""ו ובשעת שאיבת המים אחרונים במ""ב תנ""ה סק""כג . ) ובשעת נתינת המים לקמח באה""ט תנ""ו ( .<br>ד.<br> יש מתירים למדוד ביו""ט הקמח של מצות מצוה ויש חולקים ויקח באומד ולא יותר מעשרון והכי נהוג . אסור לשאוב בבהשמ""ש דיו""ט א' ליו""ט שני משום הכנה . אם שכח יכין ע""י גוי ויש מתירין ע""י עצמו .
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תנג --- תנו		מאגר
